במעומעם אני זוכר שבעבר הרחוק שני אנשים חכמים מאוד בכל מה שקשור לליצנות, אורי וייס וגילי עיברי, אמרו לי שרק אחרי 50 פעם שעושים קטע אפשר לדעת אם הוא עובד או לא.
במהלך שלושת השנים האחרונות אני לוקח חלק במופע נהדר שנקרא הפסקת אש. המופע עלה בהצלחה מרובה קרוב ל-50 פעם בבארבי בתל אביב – הזדמנות מצויינת לבחון את העניין.
הכל התחיל בהודעת ווטסאפ תמימה.
לפני שהמופע הראשון עלה בכלל עבדו צוות השחקנים ואמני הקרקס במהלך שלושה חודשים על בניית המופע. בשונה מתהליך העבודה על הצגה בתאטרון כאן לא היה מחזה כתוב ובמאי שמגיע לחזרה הראשונה עם חזון ברור – היה מהלך כללי של המופע ושלל רעיונות יפים – אבל רוב הטקסט של המופע לא היה כתוב והדמויות הלוקחות בו חלק היו חצי אפויות.
מה שידעתי זה שהגעתי לקברט על תקן ליצן. היו עוד כל מיני עניינים שנאמרו לי במהלך הדרך על דמותי, חלקם הפכו להיות רלוונטים וחלקם נמוגו להם לאורך הדרך. אני לא זוכר בבירור באיזה שלב התקבלה ההחלטה לא לדבר במהלך המופע – זה יכול להיות קשור לזה שבתחילת החזורת לא היה טקסט בשבילי, או לסיפור של סם וילס הידוע יותר בתור tapeface. סם וילס היה אומן רחוב מצליח מאוד שהמופע שלו, בדומה למופע שלי, היה מלא במלל.
אם אני שולף את הסיפור נכון מהזכרון נאמר לסם וילס פעם לדבר קצת פחות. וכדי להקל עם עצמו להצליח בזה הוא שם לעצמו חתיכת גאפה שחורה (נייר דבק שחור שמשמש בעיקר אנשי הגברה) על הפה ופתר את הבעיה. מזה נוצרה לו דמות ומופע מצליח מאוד. מאוד. היום הוא מופיע בעיקר בווגאס במבנה שהותאם במיוחד לצרכי המופע שלו.
אז ההחלטה לא לדבר התקבלה ויחד איתה גם ההחלטה לעבוד עם מתנדב על הבמה – שזה חלק מהאני מאמין שלי בתור ליצן בשנים האחרונות. מצד אחד יש משהו מאתגר בעבודה עם מתנדב על הבמה ומצד שני העבודה עם מתנדב שזו לו הפעם הראשונה על במה יש בה צדדים שמקלים על הפיכת קטע למצחיק כי ההזדהות של הקהל עם מה שקורה על הבמה גדולה יותר.
נשאר העניין של המיומנות הטכנית. אני מאמין (בינתיים) שבסופו של דבר חייבת להיות לליצן מיומנות טכנית מרשימה. מבין הדברים שאני יודע לעשות הרולה בולה הכי התאימה מבחינה טכנית לבמה של הבארבי.
כשכל זה היה ידוע "כל" מה שנשאר היה למצוא איך לגרום לקהל לצחוק מהשילוב של השלושה – דמות אילמת, מתנדב ורולה בולה. ההחלטה הראשונה היתה להתפשט. הכי קל להתפשט. כל מה שצריך זה את שיר ההתפשטות האולטימטיבי כדי להכניס מבוכה בסיטואציה. ומבוכה שנעשיית נכון מצחיקה.
מה שעוד מצחיק זה לראות אנשים בלחץ. אז נפלה החלטה לשלב את כל הנ"ל יחדיו ולעשות קטע שבו אני בונה את הרולה בולה על מנת לעלות עליה ומתפשט במקביל בגלל שזה המוזיקה שיש. היות ויש מתנדב על הבמה שמוצג בתור טייקון שהגיע לתמוך כלכלית במופע התקבלה החלטה להושיב אותו על כסא ולהפוך אותו לאל הודי שסוגדים לו.
איך עושים אל הודי – קונים חיה, מתנפחת לא יזיק. אז שלחנו מישהו מההפקה לדרום תל אביב ומשני האופציות של החיות שנשלחו בווטסאפ נבחרו הפילים.
נשאר לעשות כוראוגרפיה לקטע שכללה את כל המרכיבים שהוחלט עליהם וכך הגענו בשעה טובה ומוצלחת אל המופע הראשון בידיעה די ברורה שלי שהקטע לא טוב.
אחרי המופעים הראשונים היה די ברור שהקטע לא טוב. שהלחץ לא מאפשר לעשות ליצנות. לחץ זה בסדר – אבל לא כל הזמן. ליצנות צריכה רגעי שקט. אז עברתי לרעיון אחר – לעשות ריקוד עם המתנדב על הבמה עם הפילים לפני שאני עולה על הרולה בולה. ואז במהלך הריקוד המוזיקה תשתנה לשיר של הורדת בגדים – אני אתפשט בלית ברירה ואעלה על הרולה בולה.
במופעים הראשונים היתה להקה שניגנה על הבמה. ניצלתי כמה דקות לפני המופע על מנת לעשות איתם חזרה מהירה – בגדול מנגנים את המוזיקה עד שאני עוצר אותם. ואז מתחילים מהתחלה שוב. ושוב. פשוט להיות קשובים אלי. לאחר שקיבלתי הערות שאני לא בסדר, שאני מבזבז זמן במה והכנות של הנגנים ושאני שוב מגיע להופעה בלי להגיד מראש מה אני רוצה המופע בכל זאת התחיל.
אני לא זוכר בוודאות אם זה היה ממש בפעם הראשונה שעשיתי את הקטע במתכונת החדשה או ממש בסמיכות לכך – אבל המתנדב שבחרתי היה איש מבוגר בשנות ה-60 לחייו, מכובד ומקסים וגם על הדרך טיפה שמנמן. לאחר שעברנו את שלב הריקוד המשותף התחלתי בתהליך ההתפשטות. להפתעתי הוא הצטרף.
לאחר מכן הגיעו עוד כמה עשרות הופעות שבהם דייקתי את המבנה של הקטע. כמעט בכל פעם למדתי משהו מהמתנדב. לפעמים הם לא הסכימו לפתוח כפתור בחולצה והיה גם אחד שהתפשט לחלוטין (ונשאר עם מגבת שתכסה. למדתי להיות מצחיק עם אלו שמורידים בגדים ואלו שלא. למדתי להיות מצחיק עם אלו שמבינים את תנועות הריקוד מהר ואלו שלאט. ובכל מופע אני לומד עוד משהו חדש.
לקח פחות מ-10 הופעות לפצח את המבנה הנכון של הקטע. ואז בכל הופעה נוספת אני מבין עוד קטעים קטנים בתוך המבנה. ואחרי כ-50 מופעים אני מרגיש טוב עם הקטע.
מי יודע מה יהיה בעוד 50?
ולסיום – כך זה נראה כיום (הכי מצחיק על מסך שלם באיכות גבוהה):
תאריכים וכרטיסים להופעות תמצאו כאן